אהוד ברק לא צריך יועצים 

בד"כ, בכל העולם, כל מנהיג
פוליטי כמו ראש ממשלה, ראש אופוזיציה או ראש מפלגה,
נעזר בלפחות 4 יועצים מקצועיים, קרובים, שבלעדיהם
איננו מסוגל לתפקד. הארבעה, הם: יועץ פוליטי, יועץ איסטרטגי,
יועץ מדיני ומוציא לפועל.
יש מנהיגים, שלא מסתפקים ב-4 יועצים והם בונים לעצמם
צוות רחב יותר הכולל, גם: יועץ לענייני סקרים, דובר אישי,
עו"ד מפולפל , ראש לשכה ועוד (כמו שהיה נהוג אצל שרון),

תפקידו של היועץ הפוליטי הוא, לעשות עבור המנהיג את
"העבודה השחורה " בתוך המפלגה, לתחזק את חברי המפלגה,
לנווט את מוסדות המפלגה ולספק למנהיג עורף שקט ואם אפשר,
תומך ולסייע לו ביצירת שת"פים איסטרטגיים וטקטיים
עם מפלגות ומנהיגים אחרים כדי לחזק את מעמדו
בשדה הפוליטי.
זאת עבודה קשה, במשרה מלאה, הדורשת מיומנויות מיוחדות,
שלא רבים ניחנו בהן. מנהיג שמצליח למצוא ולגייס לצידו
יועץ פוליטי מעולה, חצי מעבודתו כבר נעשתה עבורו.

היועץ האיסטרטגי, הוא זה שעוזר לו להתנהל בשדה התקשורת,
אל מול הציבורים השונים. הוא יודע מה רצוי שהמנהיג יאמר
ומה עדיף שלא יאמר, עם איזה עיתונאים כדאי לו ליצור
קשרים הדוקים ועם מי, פחות, באיזה ערוץ תקשורת להתראיין
ובאיזו מסגרת. הוא יגבש עבורו את האיסטרטגיה
התקשורתית וינסח את המסרים ומעל לכל, הוא יסייע לו
להשיג תקשורת אוהדת ואם אפשר, תומכת.

היועץ המדיני, הוא זה שאמור להפרות את המנהיג, ברעיונות
מקוריים בתחום המדיני, ולדרבן אותו לחשיבה ולגיבוש חזון
שיקדמו את ענייני המדינה ויזכו אותו באהדת הציבור.

וישנו גם המוציא לפועל. מי שנהוג לכנות "האופרייטור"
באנגלית מצוחצחת או "המאכר" ביידיש גלותית.
זהו, אותו עסקן רב פעלים שיודע להוציא לפועל את כל החלטות המנהיג,
הוא אחראי על כל הסידורים וההסדרים, הקטנים והגדולים,
הכשרים ו"המסריחים", זה שאפשר לסמוך עליו, בעיניים עצומות,
שיספק את הסחורה.

זה הצוות הבסיסי, המלווה כל מנהיג בן תמותה. אבל מסתבר
שישנם גם מנהיגים מסדר גודל אחר לחלוטין שלא נזקקים
לכל היועצים המיותרים, הללו.

בעת ישיבת הממשלה, החגיגית בבית שערים,
אירעה לפואד בן אליעזר, "תאונת עבודה". בעוד ראש הממשלה,
נושא את דבריו, נשמע פואד "מקטר" על מנהיג מפלגתו,
אל מול המיקרופון הפתוח, שניצב על השולחן, מולו. דבריו נקלטו
ושודרו עם הרבה "ריר" בכל מהדורות החדשות והפכו
ל"הקלטה לוהטת". בהקלטה, נשמע פואד ,מתלונן באוזני
בן שיחו שלאהוד ברק אין יועצים ואין לו סביבה תומכת.
אשר על כן ,הוא יביא את עצמו וגרוע מכך את המפלגה
יחד עם פואד, לאבדון.

ואני מתפלא על פואד. בתור חברו הפוליטי הקרוב של
ברק , עליו לדעת, שאין להתייחס אל ברק כאל אחד המנהיגים,
הזקוק, לכאורה, לסביבה תומכת.
מה, הוא לא מבין שברק חכם יותר מכל היועצים, האפשריים,
גם יחד?
ברק, הוא איש שחוכמתו, תבונתו, האינטיליגציה שלו ובעיקר
כושר הניתוח שלו ( מה שהעיתונאים מכנים "אנליטיות") הם
ברמה, על אנושית.

הרי, ברק רואה דברים, שאנחנו בני התמותה, נראה רק בעתיד,
לכשיתרחשו. הוא, האחרון, שזקוק לעצותיהם העלובות
של היועצים שלא מתקרבים, לרמתו השכלית.
לשם מה הוא צריך אותם? כדי לבזבז זמן על ישיבות סרק?
כדי שיגידו , אחר כך, שהם מנהלים אותו?

הבעיה היחידה היא שאנשים, ברמה שכלית, פחות מפותחת
מזו של ברק, מתקשים להבין ולהעריך את עומק חוכמתו
ומכיוון שהוא נמנע מלהסביר את מהלכיו ונוהג לפטור
את השואלים בתשובה המתנשאת "בעתיד גם אתם תבינו"
הוא יוצא , נפסד. כי, למורת רוחו, הוא בכל זאת צריך אותנו,
הבוחרים, כדי להגיע לתפקיד מנהיגותי.

אם הוא היה שואל אותי (והוא לא, כי הוא הרי לא שואל
אף אחד) הייתי מייעץ לו להקשיב לפואד.
עם כל חוסר אהדתי לאיש, הוא שועל פוליטי שאין שני לו.
זה לא מקרי שהוא נמצא, היכן שהוא נמצא, כל כך הרבה זמן.

הייתי ממליץ לו להפסיק לדבר בחידות. תשובות בסגנון
"הפרישה קרובה ממה שאתם חושבים" "נדע מה לעשות"
"הכניסה הגדולה לעזה, לא ירדה מהפרק" " וכדומה,
הן לא ברורות ולא מספקות.
מנהיג פוליטי חייב להגיד דברים ברורים ונחרצים.
דברים שאינם משתמעים לשני פנים. דברים שבסופם
מתנוססים סימני קריאה ולא סימני שאלה.
דברים שגם אנשים רגילים, יכולים להבין.

הייתי ממליץ לו להקים, ללא דיחוי, צוות ייעוץ. ולו רק למראית עין.
ואולי, מתוך שלא לשמה, יגיע לשמה. כדברי הרמב"ם.
ואם, במקרה, הוא גם יקשיב ליועצים שלו
הם יסייעו לו לעשות את הדברים הנכונים
ויעצרו אותו מלעשות את הדברים הלא נכונים.
הם ילמדו אותו איך לדבר אל בני תמותה
והם אפילו ילמדו אותו איך להתלבש.
הם יגוננו עליו והם יסללו לו את הדרך.
עבודה של מנהיג פוליטי, היא עבודה קשה. אי אפשר
לעשות אותה לבד. אפילו לא, ברק.

והנה, עוד הבדל בין ביבי לברק.
ביבי יודע שהוא צריך יועצים אבל הוא לא
מצליח להחזיק בהם.
ברק בכלל לא צריך אותם.